סרטן: כל חידושי הרפואה והמחקר השנה

[u]
פריצת דרך במלחמה בסרטן
[/u] חוקרים ממכון וויסטר שבפילדלפיה דיווחו כי הצליחו לפענח את מבנה האנזים שמאפשר לתאים הסרטניים להמשיך להתחלק ולהתרבות. מדווח ידיעות אחרונות. תאים סרטניים הם תאים שאינם מפסיקים להתחלק, בניגוד ל"שעון הטבעי" שיש לכל תא בגוף שמכתיב את מספר החלוקות שהתא יכול לבצע. האנזים הנ"ל נמצא כמעורב בהתפתחותם של רוב מוחלט מבין הגידולים הסרטניים. בדיווח שפורסם במגזין Nature העריכו החוקרים האמריקאים כי פיענוח האנזים יכול להוביל לפיתוח תרופה שתפסיק את פעולתו ובכך תמנע מגידולים סרטניים להמשיך ולהתפתח. [u]
מחקר: האם הסרטן ייעלם מעצמו?
[/u] עורכי מחקר חדש מקווים לערער את הדעה המקובלת לגבי אבחון מוקדם של סרטן השד. במאמר שפורסם בכתב העת "Archives of Internal Medicine" הם שואלים: האם גידולים בשד נעלמים מעצמם? מדווח news 1 החוקרים של המאמר השנוי במחלוקת מציינים כי סוג מסוים של סרטן המאובחן בעזרת סריקה - גידול נדיר הנקרא נוירובלסטומה - נעלם לפעמים. במאמר החדש, החוקרים מנסים לענות על השאלה אם אותה תופעה מתרחשת בסוגי סרטן שד פולשניים המתגלים בבדיקת הממוגרפיה. למרות שהם טוענים כי קיימת אפשרות שסרטן שד יכול לסגת, הם מודים כי המחקר אינו מספק תשובה מוחלטת. במאמר מערכת נלווה למחקר נכתב כי תשובה חד-משמעית לשאלה היא בלתי אפשרית, מאחר ומניעת טיפול במקרה של סרטן שד היא גישה לא אתית.במסגרת המחקר, חוקרים אמריקנים ונורבגים השוו את מספר המקרים של סרטן שד שנתגלו ביותר מ-100,000 נשים נורבגיות שעברו בדיקות סריקה כל שנתיים למספר שווה של נשים שעברו ממוגרפיה אחת בלבד לאחר שש שנים. למרות שניתן לאבחן מוקדם יותר את המחלה אצל נשים עם סרטן הנבדקות לעיתים קרובות יותר, החוקרים סבורים כי שתי האסטרטגיות יגלו את אותו מספר מקרי סרטן שד. למרות זאת, הרופאים גילו למעשה 22% יותר מקרי סרטן שד בקרב נשים שעברו ממוגרפיות לעיתים קרובות יותר. לדברי החוקרים קיימת אפשרות שהממוגרפיות גילו גידולים סרטניים שבסופו של דבר ייעלמו - ולעולם לא יהיה צורך לטפל בהם. מומחים אחרים ערערו על ממצאי המחקר וציינו כי בדיקות הממוגרפיה הוכחו כמצילות חיים. האגודה האמריקנית למלחמה בסרטן ממליצה לרוב הנשים לעבור בדיקה שנתית לאחר גיל 40. לדבריהם, ישנן סיבות רבות לכך שנשים שנבדקות לעיתים קרובות יותר נמצאות בסבירות גבוהה יותר לאבחון סרטן. למרות שבדיקה אחת יחידה יכולה לפספס גידולים קטנים, הרופאים יוכלו לגלות את הסרטן בצורה קלה יותר בממוגרפיות חוזרות, במיוחד אם הם משווים את התוצאות החדשות לתוצאות קודמות. בנוסף, לאור העובדה שמאות אלפי מקרים של סרטן שד מאובחנים בכל שנה, סביר להניח שהרופאים היו מבחינים אם גידולים אלו היו נעלמים. [u]
תוצאות מוצלחות בניסוי באווסטין בסרטן שד
[/u] חברת התרופות רוש, יצרנית התרופות לסרטן הגדולה בעולם, הודיעה כי התרופה אווסטין הגיעה לנקודת הסיום בשלב שלישי של ניסוי בסרטן שד. מדווח news 1 רוש הודיעה כי אווסטין, המשווקת על-ידי חברת Genentech Inc, האריכה את משך הזמן שחולות סרטן שד חיו ללא החמרת המחלה, והמחקר מאשר כי ניתן לשלב את האווסטין בצורה יעילה עם כימותרפיה. אווסטין נבדקה בשילוב כימותרפיה עם חומרים טקסנים, על בסיס אנתרציקלין או קסלודה (capecitabine). התוצאות יוגשו ויוצגו בכינוס הרפואי הבא, לדברי החברה. ניתוח נתונים שנעשה על-ידי "מורגן סטנלי" מצביע על כך שהם מספקים אישור נוסף לתפקיד האווסטין בסרטן השד, ויאפשרו לרופאים בחירה רחבה יותר של טיפולים נוספים לשימוש עם התרופה. אווסטין פותחה לראשונה לסרטן המעי אך שימושה בסרטן השד צפוי להיות מרכיב מפתח במכירות החברה בעתיד.


[u]
תרופה חדשה לסרטן הערמונית
[/u] גלולה הניתנת פעם ביום, כיווצה בצורה משמעותית גידולים בקרב גברים הסובלים מסרטן ערמונית מתקדם, לאחר שלא הגיבו לטיפולים אחרים. חוקרים דיווחו הבוקר כי התרופה אבירטרון (abiraterone), של חברת Cougar Biotechnology, עיכבה את התקדמות המחלה לאורך 400 ימים בממוצע. כך על-פי תוצאות שלב ראשון של ניסוי רפואי שפורסמו ב-Clinical Oncology. החוקרים - מהמוסד הבריטי לחקר הסרטן - משוכנעים כי התרופה פעילה ויציבה ביותר, ומאמינים כי תשנה באופן משמעותי את דרך הטיפול במחלה. (nfc) [u]
תרופה לחיזוק העצמות מועילה לחולי סרטן
[/u] הטיפול התרופתי בחומצה זולדרונית, הניתנת למניעת סיבוכים בעצמות, לא רק שהוריד את הסיכון לשברים אצל חולי סרטן עם גרורות לעצמות, אלא גם שיפר את שיעור ההישרדות הכללי. כך עולה מניתוח נתונים רטרוספקטיבי של שלושה מחקרים גדולים. מדווח nfc העצמות הן אזורים שכיחים להתפשטות גרורות סרטניות. חומצה זולדרונית מורידה את הפגיעה בעצם ומצמצמת את מספר השברים בעצמות אצל חולים הסובלים מאוסטאופורוזיס. החוקרים, מהמרכז הרפואי "Milton S. Hershey" שבאוניברסיטת פנסילבניה, בדקו - במבט לאחור - 578 חולים עם גרורות בעצמות מסרטן השד, 472 חולים עם גרורות מסרטן הערמונית ו-291 חולים עם סרטן ריאות מסוג תאים לא קטנים וגידולים מוצקים אחרים, שקיבלו חומצה זולדרונית, לעומת חולים שקיבלו טיפול אחר. טיפול אחר כלל את התרופה פאמידרונאט בחולות סרטן השד, ופלצבו (תרופת דמה שאינה מכילה חומר רפואי אך מבחינה פסיכולוגית משפיעה כתרופה) בחולי סרטן הערמונית והריאות. הטיפול ניתן לתקופות של עד שנתיים. הם גילו כי רוב החולים שהיו עם רמות התחלתיות נורמליות של NTx - סמן לאיבוד מסת עצם המופרש בשתן - שמרו על רמות נורמליות כשקיבלו חומצה זולדרונית. רוב החולים שהיו עם רמות גבוהות של NTx בתחילת המחקר, כלומר סבלו מעלייה באיבוד מסת עצם, הצליחו להגיע לרמות נורמליות של NTx לאחר הטיפול בחומצה זולדרונית. נרמול רמות ה-NTx זוהה לאחר הטיפול בחומצה זולדרונית אצל 81% מחולות סרטן השד, ב-70% מחולי סרטן הערמונית וב-81% מחולי סרטן הריאות שסבלו תחילה מרמות NTx גבוהות. רמות ה-NTx נורמלו לאחר טיפול בפאמידרונאט ב-65% מחולות סרטן השד, בעוד ש-8% ו-17% מחולי סרטן הערמונית והריאות, בהתאמה, הגיעו לרמות נורמליות של NTx לאחר השימוש בפלצבו. יש לציין, כי המחקר הראה שיפור הישרדות כולל אצל חולים שרמות ה-NTx שלהם הגיעו לטווח הנורמלי בהשוואה לאלו עם רמות NTx גבוהות מתמשכות. [u]
בדיקת דם לגילוי סרטן המעי הגס
[/u] בדיקת דם פשוטה עשויה להחליף את הבדיקה המקובלת כיום של קולונסקופיה לצורך גילוי סרטן המעי הגס. בניסוי חדש של בדיקת הדם הצליחו החוקרים לאתר כ-82% מהחולים בסרטן זה. פרופ' נדיר ארבר, ממפתחי הבדיקה: המדורב בשיטה יעילה הרבה יותר לאיתור הסרטן או תהליכים טרום-סרטניים סרטן המעי הגס נחשב לאחד הבעייתיים לאיתור מוקדם, ולא מסיבות רפואיות דווקא: הבדיקה הטובה ביותר הקיימת כיום לזיהוי המחלה היא קולונסקופיה, הכוללת החדרת צינורית דרך פי הטבעת, ולכן מרתיעה גברים ונשים רבים, הנמנעים לבצע אותה. פיתוח חדש של מדענים ישראלים עשוי בעתיד להחליף את הבדיקה הפולשנית בבדיקת דם פשוטה. מדווח NRG תוצאות הניסוי אותו ערכו החוקרים העלו כי הבדיקה הצליחה לאתר כ-82 אחוז מהחולים בסרטן. "מדובר בבדיקת דם לזיהוי מוקדם של סרטן מעי הגס או תהליכים טרום סרטניים", מסביר דיוויד סלומון, מנכ"ל מיקרומדיק, החברה מפתחת את הבדיקה. "הבדיקה מאתרת מולקולות של חלבון מסוים, שמופיעות ברמה לא שגרתית, שלא קיימת אצל אדם בריא. במחקר הנוכחי נבדקו 167 דגימות דם, והגענו לממצאים של זיהוי סרטן או טרום סרטן במעל 80 אחוז מהחולים שנבדקו. אנחנו עדיין מנסים לשפר את התוצאות, אך הממצאים הראשוניים מאוד חיוביים". סלומון מדגיש כי הבדיקה נועדה לבצע סינון בין אנשים בריאים לבין אנשים, שהבדיקה שלהם תעלה ממצאים חיוביים, והם יישלחו לבצע את הקולונסקופיה. מלבד הקולונסקופיה קיימת בדיקה נוספת לאיתור המחלה - בדיקת דם סמוי בצואה. אך מדובר בבדיקת סקר, שאינה נחשבת יעילה מספיק. "בדיקת דם סמוי בצואה יכולה לזהות את הסרטן רק באחוזים מעטים יחסית של חולי סרטן המעי הגס", מסביר פרופ' נדיר ארבר, מנהל המרכז המשולב למניעת סרטן במרכז הרפואי תל-אביב, ממפתחי הבדיקה, "בנוסף, צריך לעשות את הבדיקה כל שנה כדי שהיא תהיה יעילה. לכן היה צורך לחפש שיטות יותר יעילות". על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, בישראל מתגלים כל שנה כ?2,200 חולים חדשים בסרטן המעי הגס וכ?1,300 נפטרים מהמחלה. כאשר היא מתגלה בתזמון מוקדם, שיעורי ההישרדות עומדים על 93 אחוז, אולם אם מגלים את הסרטן בשלבים מאוחרים, יורדים שיעורי ההישרדות ל-18 אחוז בלבד.



להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

[u]
פורום סרטן (אונקולוגיה)
[/u]