עיסת נייר: מפסלים בקלות

פסלים של ענת אורפז

ערימת העיתונים הישנים המתגבהת בכל בית ודורשת פתרון, לצד ניירות משומשים, קרטוני ביצים וגלילי נייר טואלט, יכולים להפוך במפגש עם דבק לעיסת נייר, חומר יצירה פיסולי ידידותי למשתמש, רך ומרגיע, שיאפשר להוציא את האמן שבכם. 

העבודה בעיסת נייר נחלקת לשתי טכניקות עיקריות. האחת היא של הכנת עיסה ופיסול באמצעותה, לרוב על גבי בסיס כלשהו, והשנייה היא הדבקת רצועות נייר שנטבלו בדבק על שלד מוכן העשוי מחומר אחר. 

עיסת נייר שימשה כחומר ביד היוצר כבר בסין של לפני יותר מ-2,000 שנה. "חושבים בטעות שזה פיתוח צרפתי, בגלל המושג 'פפייה משה'", אומרת ענת אורפז, אמנית עיסת נייר, "אבל יש עדויות לכך שהסינים היו הראשונים. במקור החומר שימש לבנייה שצופתה בזפת לאטימה. בהמשך הוא הפך לחומר פיסולי, נדד באירופה והגיע לארצות הברית, ובמאה השנה האחרונות נעשה מאוד פופולרי".

לדברי אורפז, המעבירה קורסים לפיסול בעיסה בסטודיו שלה בתל אביב, כיוון שקל להתיידד מיידית עם החומר, הוא מתאים גם לאנשים מבוגרים שמעולם לא עסקו באמנות. "יש חומרים שהעבודה איתם מצריכה שנים של התיידדות והתמדה כדי להגיע לתוצאות. עיסת הנייר קלה לתפעול מההתחלה".

מה שעוד מייחד את החומר, לדבריה, הוא היכולת ליצור בלי מגבלות של גודל, צורה וצבע. "בהשוואה לחומרים אחרים, ליצירה מעיסת נייר אין מגבלת גודל, כמו לכלי חימר, למשל, שצריך להכניס לתנור לשריפה. החומר ניתן גם לצביעה, שלא כמו חומרים אחרים, ואפשר להגיע איתו לצורות עדינות ולהרבה מאוד פרטים. החיפויים של הפסל, כלומר הצביעה או הדבקת הגימורים, מאפשרים להגיע לתוצאות מאוד מגוונות וגם למראה של עץ, שיש או אבן, אבל אנחנו לא במגמה של להסתיר את החומר, להיפך. יש לנו הרבה כבוד לעיסת הנייר כחומר פיסולי".


רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק


האופציה הידידותית לסביבה, שעליה ממליצה גם אורפז, היא הכנת חומר הגלם בבית, משיירי ניירות. "יש עיסת נייר מוכנה, אבל אני לא עובדת איתה, כי היא לא איכותית בעיני, מה גם שהכנת עיסה בבית אורכת 15-20 דקות, ואין שום סיבה להוציא כסף". 

ניתן להכין אותה מכל סוג של נייר (שאותו משרים במים ולאחר הסחיטה מערבבים עם דבק פלסטי ודבק טפטים). "זה יכול להיות קרטון ביצים, נייר משרדי, עיתונים, נייר טואלט. ככל שהנייר גס יותר, כך יהיה גם מרקם הפסל. אצלי בסטודיו עובדים בעיקר עם נייר טואלט, שנותן את המרקם העדין ביותר, ואנחנו מצליחים להגיע לתוצאות מאוד עדינות, עד לרמת שיניים, ורידים וכד'.

מכיוון שעיסת הנייר היא לא חומר פיסולי שעומד בפני עצמו, אנחנו מדביקים אותו למבנה. העבודה אצלי נעשית על חומרים ממוחזרים שהתלמידים מביאים. גביע קוטג' הפוך עם כדור קלקר על ראשו הופך לדמות, בקבוקים של חומרי ניקוי לבעלי חיים. משתמשים בגביעי יוגורט, בגלילי מגבות נייר ובכל מה שרוצים למנוע מלהגיע לאשפה. 

"את הצורה הכמעט סופית אנחנו נותנים על ידי ציפוי האביזר ההתחלתי בעיתונים המודבקים ומלופפים בנייר דבק, ואז מתחילים לצפות ולפסל בעיסת הנייר. בסוף צובעים בצבעי אקריליק, מדביקים מפיות או ניירות אורז, חרוזים ועוד".

מה אפשר לפסל בעיסת נייר?

"הכול. בעשר השנים שאני בתחום פגשתי כל דבר אפשרי. ממפלצות ודמויות אנושיות ועד מוביילים, כדים וחפצי נוי. כל אחד על פי נטיות ליבו והחלומות שלו".


פסל של ורד עותמי. צלם: ניב אשל

מבחר יצירות בעיסת נייר של האמנית ורד עותמי, הכוללת אוסף של בעלי חיים צבעוניים וגרוטסקיים, ניתן יהיה לראות בתערוכה שתוצג ב"מוזיאון האדם והחי" ברמת גן במהלך פורים, במחיר כניסה למוזיאון.
פרטים בטלפון: 6315010 03 



לקהילות פנאי:

לחצו