פרק ב' עם החבר הטוב של הבעל

מנחם אלעד, אוטוטו 90 ולאה הובר, 87, הסתובבו באותה חבורה תל אביבית לפני למעלה מ-60 שנה. הוא היה נשוי למנוחה, היא היתה נשואה למרדכי (מוטק'ה), ושני הזוגות היו חברים טובים יחד עם 5 זוגות נוספים במשך שנים. יחד יצאו לטיולי משפחות ברחבי הארץ, היו נפגשים מדי שבוע ובחגים, ובערבי שישי המבוגרים היו נפגשים כל שבוע בבית אחר, חוגגים במסיבות, משחקים קלפים. קשר חברות מיוחד נרקם בין מוטק'ה ז"ל, בעלה של לאה לבין מנחם. 4 שנים אחרי שמוטק'ה נפטר הלכה לעולמה גם מנוחה, אשתו של מנחם. כמה חודשים אחרי, פנה מנחם ללאה עם הצעה שהשאירה אותה בהלם.

"חזרתי מביקור אצל המשפחה שלי בברזיל ישר לשבעה של מנוחה ז"ל. כמה חודשים אחרי זה מנחם רצה לדבר איתי, לא הבנתי על מה. ואז הוא בא והציע לי להיות בת הזוג שלו ושנגור יחד. הייתי בשוק", מספרת לאה. "ארבע שנים מאז שבעלי נפטר הייתי מסוגרת. אבל מנחם היה בעל כזה מסור לאשתו, ראיתי את זה גם כשביקרתי אותה בבית החולים כשהייתה חולה, היא היתה במצב מאד קשה ומנחם ממש טיפל בה. אחרי כמה שנים שהייתי לבד, מנחם ראה את המצב שאני נמצאת בו וכנראה פחד שיהיה גם הוא במצב כזה".

לאה לא קיבלה החלטה במהרה. בכל זאת, מדובר היה בחבר ותיק, ובחבר הטוב של מוטק'ה, בעלה המנוח. כמה טוב? כשמוטק'ה חלה במחלת הסרטן הוא לא רצה שאף אחד יבקר אותו. "היתה לו גאווה גדולה, הוא כל כך לא רצה שיראו אותו בחולשתו", מסבירה לאה. האדם היחיד שהסכים שיבקר אותו היה מנחם. "נוצר ביניהם קשר מאד מיוחד". לאה, שהיתה אז באמצע שנות השישים לחייה, התייעצה עם שני ילדיה כדי לקבל החלטה. "הילדים שלי, שהכירו את מנחם ואת שאר הזוגות היטב כי היינו חבורה מאד מגובשת, היינו המון ביחד וכל הילדים ממש גדלו יחד, אמרו לי 'אמא אנחנו מכירים אותו, תלכי על זה'". וכך נוצר הקשר האישי בין מנחם ללאה. "היינו נפגשים יחד, יצאנו לטיולים, ובשלב מסוים מנחם קיבל אירוע מוחי, במהלך טיול שעשינו לאילת. הוא אושפז בבית חולים וכשהשתחרר חשבתי לעצמי מה עושים? לאן הוא ילך? יש לו ילדים שיש להם ילדים קטנים, והוא חייב מנוחה. החלטתי שהוא יגור איתי, בבית שלי בשיכון דן, ומאז הוא נשאר". לפני 4 שנים עברו השניים לדירה בדיור המוגן אחוזת צהלה, וכבר 24 שנה שהם יחד.

פרק ב' אחרי 40 שנה של נישואים 

מנחם אלעד עם אשתו מנוחה ז"ל ביום חתונתם (במרכז). מימין: מאטה אייכנר, אמו של מנחם, ומשמאל למנוחה - אהרון, אחיו התאום של מנחם. צילום מתוך אלבום המשפחה

צריך להכיר מעט את סיפור החיים של מנחם כדי להבין ששום דבר בחייו לא שגרתי, לא רק ההצעה האמיצה שלו ללאה לחיות יחד כזוג בפרק ב'. יליד פולין, בן 9 היה כשפרצה מלחמת העולם השנייה. ביום הראשון לכיבוש החלק המערבי של פולין בידי הגרמנים החליטה המשפחה לברוח מזרחה, ללבוב, היכן שדודתו של מנחם סיפרה שלא רודפים יהודים. "הגענו לשם ב-1940, ובערך ביוני של אותה שנה באו הרוסים ואמרו לכל הפליטים: קחו 20 דקות לקחת את כל המיטלטלין שלכם ותהיו מוכנים לתזוזה. כעבור 20 דקות הגיעו משאיות. העלו אותנו אליהן והעבירו אותנו לרכבת עם 80 קרונות משא. העלו עשרות אלפי יהודים מפולין על הרכבת הזו, והתחלנו לנסוע מזרחה, חודש ימים ברכבת", הוא מספר. "הגענו כמעט לסוף סין על גבול מונגוליה, ושם עצרה הרכבת ולקחו אותנו עוד 800 ק"מ צפונה, לשבט ביערות עד. את ההורים שלי לקחו לעבודות כפייה, אותי ואת אחי התאום שלחו לבית יתומים". ארבע שנים חיו כך, כשמנחם ואחיו התאום מתגוררים בנפרד מהוריהם, עם זכות להתראות עמם אחת לשנה.

כשנוצר הסכם ברית של הממשלה הגולה בלונדון לשחרור כל הפליטים מפולין, הועברה המשפחה ברכבת לחלק המערבי של רוסיה. "היינו שם עוד שנתיים, אבל אבא נפטר ברכבת, בדרך". ב-1948, אחרי 12 יום בספינת דייגים, עלה עם אחיו לארץ והשניים השתקעו במחנות עולים בקיבוץ גליל ים. אימם הגיעה כחצי שנה מאוחר יותר. בגלל שהיו בני 18 רצו האחים להתגייס לצבא, אך עקב משקלם וגובהם הנמוך הצבא גייס אותם שנתיים מאוחר יותר. "במשך חמש שנים גרתי בצריף קטן בגליל ים. קניתי עם אחי יחד דירת חדר וחצי בהדר יוסף בתל אביב, כי לא היה לי מספיק כסף לקנות לבד, ועשינו בינינו הסכם שמי שמתחתן קודם יקבל את הדירה. לאחי היתה חברה, אבל שבועיים לפני החתונה הוא החליט לבטל הכל. הם נפרדו והדירה נשארה בשבילי".

את מנוחה אשתו ז"ל הכיר כשהיה בן 23 במקהלת פועלים של תל אביב. "אני אוהב לשיר ומנוחה היתה חברת מקהלה, בת להורים ציונים גדולים". לשניים נולדו שני ילדים, בן ובת, וכיום למנחם 6 נכדים וארבעה נינים. 40 שנה הם היו נשואים, עד שמחלה ממארת שממנה סבלה שלוש שנים הכניעה את מנוחה, והיא נפטרה.

רוצים גם אתם למצוא זוגיות (או להרחיב את מעגל החברים)? הצטרפו לאפליקציית שושק'ה!

"זה לא היה עניין של אהבה, אבל היום ודאי שאנחנו אוהבים"

נוצרו קשרי חברות טובים לפני הזוגיות. מנחם אלעד ולאה הובר, צילום: יח'צ

ספר לי על הקשר החברי עם לאה ומוטק'ה.

"היינו ביחסי ידידות וחברות, כל החבורה שהיתה לנו, גם הנשים וגם הגברים. את לאה ובעלה הכרתי דרך חברים משותפים, הוא היה שורד שואה שעלה ארצה לבדו ב-47', אני עליתי ארצה ב-48', היינו בערך באותו גיל, ומכיוון שתולדות החיים שלו ושלי היו מאד עגומים היה לנו בסיס משותף ונוצרו קשרי ידידות טובים ויציבים".

ולא הרגיש לך מוזר, להציע לאשתו של החבר הטוב שלך להפוך לבת הזוג שלך?

"לא, בדברים כאלה לא מרגישים מוזר. כל החברים שלנו בירכו אותנו. כשאשתי נפטרה נשארתי לבד. לאה היתה גם היא לבד. אז פניתי אליה במקום ללכת לחפש זוגיות חדשה, ולא היה אז כמו שרואים היום 'חתונה ממבט ראשון' (צוחק), לא חשבתי בכלל. אשתי נפטרה אחרי 3 שנים שסבלה בבית חולים, ואני הייתי כבר בן 65 ולא רציתי להישאר לבד. הצעתי ללאה שהיתה כבר אלמנה במשך 4 שנים לחיות יחד כזוג, והיא הסכימה".

אהבת אותה?

"לא אהבתי אותה, שום דבר. היתה היכרות חברית. האהבה הגיעה אחר כך, אנחנו ידענו שזה יבוא, הכרתי אותה ואת בעלה והיא הכירה אותי ואת אשתי. זה לא היה עניין של אהבה, היום ודאי שאנחנו אוהבים, 24 שנים. בלי אהבה זה לא היה הולך".

"היה לי מזל עם בעלי הראשון, ועכשיו עם מנחם"

לאה הובר עם בעלה המנוח מוטק'ה בצעירותם, צילום מתוך האלבום המשפחתי

לאה, אם לשניים וסבתא לחמישה נכדים ולשישה נינים, הכירה את בעלה מוטק'ה במהלך שירותם הצבאי. הם התאהבו, התחתנו והיו נשואים 36 שנים, עד שנפטר. מוטק'ה עבד בהנהלה של חברה העובדת עם אסבסט. "למרות שהוא לא עבד ישירות עם החומרים האלה זה כנראה היה באוויר", מספרת לאה. "בפברואר 1991 בזמן מלחמת המפרץ היה לילה אחד עם 10-12 אזעקות. אני התעוררתי בלילה וראיתי את בעלי עומד ליד החלון ואומר שאין לו אוויר. בבית החולים הוא קיבל התקף לב וכתוצאה ממנו התפרצה אצלו מחלת הסרטן. זה היה 25 שנה אחרי שפרש מהעבודה. תוך 3 חודשים הוא נפטר מסרטן".

איך את חושבת שהוא היה מגיב על הזוגיות שלך ושל מנחם?

"אני בטוחה שאם הוא מסתכל מלמעלה הוא מפרגן לי. הוא היה אומר שאם לבחור מכולם, אז את מנחם. זה מזל שהיה לי בעל ראשון מקסים ועכשיו אני עם מנחם בזוגיות טובה ולא לבד, וטוב לשנינו".

איך מגיבים החברים?

לאה: "מהחבורה שלנו כבר לא נשאר כמעט אף אחד לדאבוננו. פה בבית הדיור המוגן לא כולם יודעים שזה פרק ב' שלנו. כולם מקבלים אותנו יפה, מנחם הוא בנאדם מאד מיוחד. הוא מתנדב פה, משחק פעם בשבוע עם הסיעודיים".

מה סוד ההצלחה שלכם כזוג?

לאה: "קודם כל ההיכרות המוקדמת שלנו, וחוץ מזה שידעתי שמנחם בנאדם טוב. אותו הדבר הוא ידע כשהכיר אותי. אנחנו שני אנשים שיכולים להסתדר אחד עם השני. וזה שהילדים תמכו גם עזר לנו, עצם זה שאנחנו מכירים את הילדים אחד של השני מאז שהם קטנים".

על מה אתם רבים?

לאה: "מנחם, על מה אנחנו רבים? אין משהו מיוחד. אולי על שטויות, אנחנו לא רבים באמת".

רוצים גם אתם למצוא זוגיות (או להרחיב את מעגל החברים)? הצטרפו לאפליקציית שושק'ה!

8 טעויות שאתם עושים בפרק ב'

איך לשמור על הזוגיות בבידוד בגיל 60+

זוגיות בפרק ב': להקשיב ללב ולא לסביבה

מעל גיל 50 ומחפשים אהבה? היכנסו לקהילת הפנויים פנויות של מוטק'ה ואולי תמצאו